למה להשקיע בזהב?
מבוא:
הזמן וחירות הם העושר האמיתי שלכם. הכסף הוא רק אמצעי לשמירת העושר והכוח הכלכלי שלכם למועד שתרצו או תצטרכו להשתמש בו.
נכון להיום, משלים אותנו ובמקום לקבל כסף בתמורה לכוח הכלכלי שלנו אנחנו מקבלים מזומן (על ההבדל בין כסף למזומן נרחיב בהמשך). בשל כך שוללים מאתנו את שני הנכסים היקרים ביותר שלנו: החירות והזמן.
מומחים לתולדות הכלכלה מתריעים כי אנחנו עומדים להיכנס למשבר הכלכלי הגדול ביותר בתולדות האנושות. העברת העושר שתתרחש בתקופה שלנו תהיה גדולה יותר מאי פעם בהיסטוריה.
חשוב לציין כי העושר לעולם אינו נעלם אלא משנה בעלות. המשמעות לכך היא שכל משבר כלכלי טומן בחובו הזדמנות כלכלית. לכן הדבר היחיד שעלינו לעשות כדי להרוויח מהמשבר הכלכלי הקרב הוא ללמוד ולהכיר את המערכת הכלכלית והפיננסית שקיימת כיום. השכלה פיננסית היא הנכס החשוב ביותר שאנו יכולים לרכוש בעידן זה. ככל שנבין כיצד פועלת המערכת המוניטארית ומהו תפקידם של הבנקים המרכזיים ושל המערכות הפיננסיות הגלובליות, כך נבין טוב יותר כיצד עלינו לפעול כדי שנרוויח מהמשבר הכלכלי העולמי שיתרחש בעתיד.
אין לי ספק שכדי להבין טוב יותר את המערכות הכלכליות של ימינו עלינו להבין תחילה את המערכת הכלכלית הגלובלית משחר ההיסטוריה. צ’רצ’יל אמר כי “ככל שנרחיק להביט לעבר העבר, כך נרחיק לראות את פני העתיד…”, ומשפט זה נכון בוודאות גם בקשר לכלכלה: ככל שנשכיל לזכור ולהבין את תולדות הכלכלה, כך תגדל היכולת שלנו לצפות תרחישים כלכליים אפשריים ולדעת כיצד להתכונן לקראתם על הצד הטוב ביותר.
כסף ומזומן – הסודות הנסתרים
אווירה של סודיות אופפת את דרכי הפעולה של הבנקים המרכזיים (גם העובדים בבנקים המרכזים ממודרים זה מזה כדי שרק מעטים יוכלו לדעת את המצב בכללותו). הציבור הרחב מגלה חוסר הבנה לדרכי הפעולה של המערכות המוניטאריות, ורובו משאיר את הדרכים ה”מסובכות” האלה ל”מומחים”. במאמרים הבאים נפשט את המידע על המערכות הללו כדי שתבינו כיצד הן פועלות.
חוסר ההבנה של הציבור בנוגע למערכות המוניטאריות אינו נובע ממחסור במידע עליהן אלא מהניסוח המסורבל של המידע המצוי. האדם הסביר, אפילו האקדמאי, לא יבין מהניסוח הזה כיצד פועלת המערכת המוניטארית, כי מי שאחראי לניסוח הזה יודע שאם הציבור הרחב יבין את המידע, ימיהם של הבנקים המרכזיים (במתכונתם הנוכחית) יהיו קצובים.
כמובן יש סודות שהבנקים המרכזיים שומרים מפני הציבור – כגון העובדה שהבעלות על הבנקים המרכזיים שייכת לבעלי מניות פרטיים ולא לממשלות כמו שנהוג לחשוב (אמנם אף אחד לא באמת יודע מיהם בעלי המניות האלה, אבל אפשר לשער שמדובר בכמה בנקאים מסתוריים…), אולם לאט לאט גם הסוד הזה מתגלה.
במאמרים הבאים ננסה להבהיר את הנושאים הנזכרים לעיל ולפשט את העקרונות הבסיסים בכלכלה של ימינו כדי להבין את היסודות של המערכת המוניטארית. נקודת המוצא שלנו היא שזכותו, ואף חובתו, של הציבור לדעת את כל הנושאים הנזכרים לעיל ולהבין את ההשלכות הישירות שלהם על החיים ועל החירות שלנו.
תולדות הכסף וההבדל בין כסף ומזומן
לפני כ-5,000 שנה מצרים העתיקה הייתה המקום הראשון בעולם שהתחילו להשתמש בו בחתיכות זהב וכסף כאשר ביצעו עסקאות, אולם החתיכות הללו לא ענו על ההגדרה של המושגים “כסף” או “מזומן” משום שהן לא היו יחידת מידה (a unit of account), שזוהי התכונה העיקרית שצריכה להיות למוצר כדי שיענה להגדרות “כסף” או מזומן. כמו כן החתיכות שביצעו עמן עסקאות בתקופה הנזכרת לעיל לא היו אחידות בגודלן וברמת הזיקוק והעיבוד שלהן. חוסר האחידות הזה הקשה מאוד על המסחר משום שלא יכלו לנקוב במחירים של מוצרים ולפני כל עסקה הצדדים היו צריכים לנהל משא ומתן על השווי של המכר ועל התמורה.
אחת הסיבות שאנו נמצאים במשבר כלכלי היא שאנשים לא מבינים מה זה כסף ומה ההבדל בין כסף לבין מזומן. להלן יפורטו התכונות המאפיינות את שני המושגים האלה.
התכונות של מזומן:
1) הוא משמש אמצעי חליפין (Medium of account),
2) יש לו יחידת מידה, מטבע (A unite of account) זהות בגודלן,
3) אמצעי נייד (Portable), לכן בית לא יכול להיות מזומן כי הוא לא נייד,
4) עמיד (Durable),
5) ניתן לחלוקה (Divisible) וניתן לתת ממנו עודף,
6) שווה ערך ((Fungible – כל יחידה שווה אותו דבר בכל מקום ובכל זמן ובכל מצב (ה-$ שנמצא בכיס שלי שווה בערכו ל-$ שנמצא בכיס של כל אחד אחר בכל מקום בעולם).
התכונות של “כסף” זהות לתכונות של מזומן, כנזכר לעיל, אולם ל”כסף” יש תכונה נוספת שאין ל”מזומן”:
ה”כסף” שומר על ערכו לאורך זמן בלתי מוגבל (Store of value). יש לציין כי במשך אלפי השנים האחרונות רק זהב וכסף שמרו על ערכם.
למזומן שנמצא בארנקים שלנו יש כמעט כל התכונות של כסף למעט התכונה השביעית הנזכרת לעיל. המזומן הזה אינו שומר על הערך שלו לאורך זמן. הסיבה לכך פשוטה: ממשלות יכולות להדפיס מזומנים כמעט ללא הגבלה וככל שכמות המזומן בשווקים הולכת וגדלה כך הערך של המזומן הולך ופוחת (כוח הקנייה באמצעות המזומן הולך ופוחת), ובאופן עקבי חלק מהמזומן המצוי בכיס שלנו עובר למערכת הבנקאות ולממשלות.
למה כסף וזהב הם בעצם ה”כסף” האופטימלי:
1) הם אמצעי חליפין נוח, אוגרים כוח קנייה רב ואפשר לבצע בהם עסקאות חליפין בקלות.
2) יש להם יחידת מידה אחידה, אונקיה, וכוח הקנייה שלה זהה בכל העולם.
3) הם ניידים.
4) הם עמידים – המטבע שהשתמשו בו במצרים העתיקה עדיין יכול לשמש אותנו כיום (ב-2015 נמצאו מול חופי קיסריה מטבעות זהב מלפני 1,000 שנה, ואף על פי שהם שהו בקרקעית הים, עדיין נשמר ערכם במונחים של כוח קנייה).
5) אפשר לחלק אותם ולתת מהם עודף.
6) הם שווי ערך ((fungible – הערך שלהם זהה בכל העולם.
7) ההבדל הגדול בין כסף וזהב ובין מזומן הוא שכסף וזהב, בניגוד למזומן, שומרים על ערכם ואוגרים בתוכם את הכוח הכלכלי שהושקע בהם כי הם משאב מוגבל שממשלות אינן יכולות להדפיס ממנו ללא הגבלה.
זה 5,000 שנה רק כסף וזהב הצליחו לשמור על ערכם ולשמר את הכוח הכלכלי שלהם..
במשך השנים ממשלות ובנקים מרכזיים הנפיקו אלפי סוגים שונים של מזומן שמכונים “מטבעות פיאט” (Fiat currency). אולם הם לא גיבו את המזומן הזה בזהב ובכסף, והתוצאה היא שערכם הלך ופחת עד שהגיע ל-0, בדיוק כפי שקרה למטבעות לירה ושקל ישן במדינת ישראל.
זהו מידע מדויק ב-100%. לאורך ההיסטוריה לא נמצא אף מטבע פיאט ששרד תקופות ארוכות.
עוד על “מטבעות פיאט” (Fiat currency)
מקורו של המונח פיאט מלטינית ופירושו “כך ייעשה” או “כך יהיה”. מטבעות פיאט הם למעשה פיסות נייר שממשלות מדפיסות ונגיד הבנק המרכזי חותם עליהן. ברגע שפיסות הנייר הללו נושאות את החתימה כאמור לעיל הן הופכות לחוקיות מתוקף חוק מדינה ול”מזומן” שבאמצעותו, ובאמצעותו בלבד, מותר לסחור ולשלם מסים ולשלם גם על סחורות ושירותים.
הבעיה היא שהבנקים המרכזיים אינם מסתירים מהציבור את העובדה שלמזומן שהממשלות מדפיסות והם מאשרים אין גיבוי בשום אמצעי בעל ערך אמיתי. אבל אם נגיד לאדם הממוצע שערכו של המזומן המצוי בארנק שלו זהה לערך של שטרות במשחק “מונופול”, כלומר אין שום ערך למזומן המצוי בארנק שלו או בארנקים של אנשים אחרים, במקרה הטוב הוא יצחק עלינו ובמקרה הגרוע הוא יחשוב שאנחנו לא שפויים.
חשוב להדגיש שמאז ומעולם ערכם של “מטבעות הפיאט” תמיד הלך ופחת עד שהגיע ל-0.
ובשלב הזה אתם כבר יכולים לנחש מה יהיה עתידו של ה-$ – כן, יבוא היום שערכו יהיה 0. רק מבדיקת הערך שלו מ-1913 עד 2008 אפשר לראות שהוא איבד 100% מכוח הקנייה שלו. (כך למשל רכב שבעבר עלה 1,000$ עולה היום לפחות 2,000$.)
תולדות הדולר האמריקאי בקיצור
בפסקה העשירית של חוקת ארצות הברית כתוב שיונפקו מטבעות הילך חוקי, אך ורק במטבעות שמגובים בזהב וכסף.
להלן הציתות מהחוקה:
Section. 10.
No State shall enter into any Treaty, Alliance, or Confederation; grant Letters of Marque and Reprisal; coin Money; emit Bills of Credit; make any Thing but gold and silver Coin a Tender in Payment of Debts; pass any Bill of Attainder, ex post facto Law, or Law impairing the Obligation of Contracts, or grant any Title of Nobility.
“מדינה (של ארצות הברית) לא תתקשר באמנה, ברית או קונפדרציה, לא תעניק אשרות מלקוח וגמול, לא תטבע מטבעות, לא תנפיק שטרות חוב, לא תכיר אלא במטבעות זהב וכסף כהילך חוקי לפירעון חובות”,
ואכן עד מלחמת העולם הראשונה כל $ שהנפיקו גיבו בזהב: ערכו של ה-$ היה צמוד לערכו של הזהב וכל אחד היה יכול ללכת לבנק, לתת לבנקאי שטרות של דולרים ולקבל תמורתם זהב אמיתי.
כלומר הכסף, שלמעשה התגלם במטבעות זהב, אוכסן בכספות הבנק, ואילו המזומן היה שטר (בדמות צ’יק או פתק) שהוא אישור לסכום הכסף שיש בבנק והשתמשו בו בשווקים. אפשר לדמות זאת למסירת בגדים לניקוי יבש במכבסה: כאשר מפקידים את הבגדים במכבסה, מקבלים פתק שמופיעים בו פרטים על הבגדים שנמסרו. ברור לכולם שלפתק אין ערך בפני עצמו והוא רק בחזקת אישור על הבגדים שנמסרו לניקוי יבש.
מהו כסף אופטימלי
לאור הנזכר לעיל נשאלת השאלה מהו כסף אופטימלי, והתשובה היא שהוא צריך להיות מטבע ששומר על ערכו לתקופות ארוכות.
קודם לכן הזכרנו שבמצרים העתיקה חתיכות של כסף וזהב שימשו לביצוע עסקאות. אמנם החתיכות האלה לא היו כסף או מזומן משום שגודלן לא היה אחיד, אבל המצרים הקדמונים בהחלט היו במסלול הנכון, שכן לאורך ההיסטוריה מאז הוכח כי כסף וזהב שומרים על ערכם. לכן הם בהחלט הכסף האופטימלי.
מדהים לחשוב שאמצעי הסחר שהשתמשו בהם בתקופות הקדומות עדיין קיימים היום(!), אמנם כיום צורתם שונה מזו שהייתה בימים ההם, אבל עדיין גלום בהם הרבה כוח קנייה.
זהב יכול להיות האמצעי הטוב ביותר לייצור כסף אופטימלי, מפני שהוא שומר על ערכו לאורך ימים והוא משאב מוגבל: אי אפשר להפיק ממנו כמויות בלתי נדלות.
יתרון נוסף שיש לזהב הוא שאף אחד לא יכול לגנוב או להפחית את הערך של הכוח הכלכלי שהשקיעו בו…
חשוב לציין שממשלות לא אוהבות להשתמש בזהב, מפני שאי אפשר להנפיק ממנו כמות מוגבלת, בניגוד למזומן. השימוש בזהב יגביל את התקציבים שלהן, מה שממש לא חביב עליהן. כיום קשה מאוד למצוא ממשלה שאין לה גירעון תקציבי.
ככל שנכיר את המערכת המוניטארית, נבין שהיא מתבססת על עיקרון של הדפסת כמויות גדולות של מזומן שמועבר לבנקים ולממשלות ועקב כך הולכים ופוחתים ערכו של המזומן וכוח הקנייה שלנו. בצורה זו נגזלים מאתנו, הציבור הרחב, הנכסים החשובים ביותר שלנו: החירות והזמן.
אינפלציה ודפלציה – הגדרות והסבר
להלן ההגדרות של מילטון פרידמן (כלכלן יהודי אמריקני מהחשובים במאה ה-20 שקיבל פרס נובל בשנות ה-70) למושגים “אינפלציה” ו”דפלציה”.
אינפלציה – הגברת כמות המזומן בשווקים.
דפלציה – הפחתת כמות המזומן בשווקים.
כאשר מגדילים את היצע המזומן, מחירי המוצרים הולכים ועולים בהכרח. לעומת זאת, ככל שמפחיתים את היצע המזומן, המחירים בשוק ילכו וירדו משום שככל שהיצע המזומן בשווקים פוחת, ערכו של המזומן עולה.
נכון להיום, ממשלות ממשיכות להדפיס עוד ועוד מזומן, והתוצאה היא שמחירי הנדל”ן והמחירים של שאר המוצרים הולכים ועולים. אולם למעשה לא המוצרים מתייקרים אלא כוח הקנייה של המזומן הולך ופוחת מפני שהשווקים רוויים בו, והמחירים בשווקים מתאימים את עצמם לכמות המזומנים המצויה בהם.
הקלה כמותית (Quantitative easing)
המושג “הקלה כמותית” הוא אחד השערורייתיים בימינו. למעשה הוא מכבסת מילים ל”הדפסת מזומן”. החלו להשתמש במושג זה כדי לחלץ את הבנקים בארצות הברית לאחר המשבר הכלכלי שחל ב-2008. (אגב, המזומן שהונפק שימש בין היתר לתשלום שכר ובונוסים ליו”ר הבנקים, שהרי “בזכותם” ארצות הברית נכנסה למיתון עמוק…)
זכרו היטב שלמעשה המושג “הקלה כמותית” Quantitative easing) או בקיצור QE) הוא יצירת מזומנים יש מאין. (הסבר מפורט יהיה במאמרים הבאים.)
כלכלנים סבורים שהמשבר הקרב רק יפגע בארצות הברית. הם לא מבינים שיהיה משבר גלובלי, כי כל הבנקים המרכזיים בעולם אימצו מדיניות של הקלה כמותית כדי להיחלץ ממשברים. מהתבוננות בנתונים של כמות המזומנים שהנפיקה ארצות הברית, כפי שהם משתקפים בגרפים, עולה כי נדרשו 200 שנה להנפיק 825 ביליון דולר. לעומת זאת ובעקבות המדיניות של “הקלה כמותית”, מאז המשבר שחל ב-2008 ועד ימינו סכום הדולרים שהנפיקה ארצות הברית הוא פי 18 מהסכום הנזכר לעיל, שהונפק במשך 200 שנה, אף על פי שבעבר הוכח פעם אחר פעם שהמדיניות הזו לא מצליחה לחלץ ממשברים.
נשאלת השאלה: למה בארצות הברית לא מרגישים את האינפלציה (ועלייה במחירים) לאחר ההקלות הכמותיות שנעשו שם?
תשובה: מפני שארצות הברית מייצאת את האינפלציה מחוץ לגבולותיה. חלק נכבד מהדולרים שמונפקים בה נשלחים מחוצה לה בכל מיני אופנים, כמו למשל מענקים ממשלתיים, סיועים ביטחוניים ומסעות שכנוע של בנקים מרכזיים לרכוש דולרים (כמו למשל בנק ישראל – מ-2008 הוא רוכש מיליארדי דולרים). בתמורה לכל אלה ארצות הברית מקבלת סחורות וכוח פוליטי מהמדינות שהיא מייצאת להן דולרים.
אבל המצב הזה זמני בלבד. יבוא יום והעולם יבין שהדולר לא שווה כל כך הרבה ו”דוד סאם” לא עשיר כל כך כמו שהיה נדמה. כשזה יקרה המדינות שקיבלו את הדולרים מארצות הברית יחזירו לה את הדולרים שקיבלו ממנה, ובעקבות זאת ייווצר בארצות הברית עודף רב של מזומנים. בשלב זה תפרוץ בארצות הברית אינפלציה והיא תרקיע שחקים.
חשוב לציין כי הציבור שנפגע הכי קשה מהאינפלציה הוא בני מעמד הביניים (הפרודוקטיבי). הם עובדים קשה וצברו לעצמם חסכונות במטבעות פיאט, אך במקרה שהאינפלציה דוהרת והמחירים עולים הם נותרים חסרי אונים משום שהאינפלציה מכרסמת במזומן שלהם. עקב כך לא יוכלו לרכוש את המוצרים שתכננו וגם הפנסיה שלהם תיפגע…
המידע הזה עלול להישמע מפחיד, אבל יש לנו בשורה טובה בצדו: הזהב והכסף תמיד שומרים על ערכם בהתאם לכמות של המזומן שבשווקים כי לאורך ההיסטוריה הוכח שכאשר הציבור מאבד אמון במטבעות הפיאט הוא חוזר להשקיע בכסף המקורי, כלומר בזהב ובכסף.
התהליך שהוסבר לעיל כבר קרה בעבר, אבל בפעם הבאה הוא יקרה בקנה מידה גדול. זו תהיה הפעם הראשונה שיפרוץ משבר גלובלי כי כמעט כל המדינות בעולם אימצו לעצמן את המדיניות של הקלה כמותית כאמצעי קסם שיחלץ אותן ממשברים. בעקבות המשבר הזה תהיה חלוקה מחודשת של העושר, והיא תהיה החלוקה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. אף על פי כן, אם נשכיל להיערך נכון לקראת המשבר הזה, הוא יהיה עבורנו הזדמנות פז.
סיכום:
– הנכסים החשובים ביותר שלנו הם הזמן והחירות שלנו. כסף הוא רק אמצעי לסחר ולשמירת הכוח הכלכלי שצברנו.
– ערכו של המזומן הולך ופוחת תמיד ובסופו של דבר מגיע ל-0.
– ממשלות לא אוהבות לגבות באמצעי ממשי את מטבעות הפיאט שהן מנפיקות משום שאם יעשו כך, לא תהיה להן האפשרות לבזבז ולהיכנס לגירעונות תקציביים, והן ממש לא מעוניינות להיות מוגבלות בתקציב.
– עלייה במחירים היא תוצאה של הצפת השווקים במזומן.
– כוח הקנייה של זהב וכסף לעולם נשמר ומותאם לכמות המזומן המצויה בשווקים.