תולדות הכסף 2

תולדות הכסף 2

יש צפי שבשנים הקרובות תתחולל היפר אינפלציה כלל עולמית חריגה בממדיה, ובעקבותיה יאבד הציבור את אמונו במערכת המוניטארית בעולם ומערכת זו תשתנה. כאשר קורה מצב כזה, הוכח לאורך ההיסטוריה – במשך 5,000 שנה – שהמערכת המוניטארית חוזרת להתבסס על כסף וזהב.

אנחנו צועדים לקראת המשבר הפיננסי הגדול ביותר בתולדות האנושות. העברת העושר שתתרחש בתקופה שלנו תהיה הגדולה יותר מאי פעם בהיסטוריה. חשוב לציין כי העושר לעולם לא נמחק אלא משנה בעלות. המשמעות היא שבכל משבר פיננסי יש הזדמנות גדולה להתעשר. כמו כן הבשורה המשמחת היא שהנכס הטוב ביותר שאתם יכולים לרכוש בימינו אלה הוא השכלה פיננסית. רק אם תרכשו את ההשכלה הזו, תבינו כיצד פועלות המערכות הפיננסיות של ימינו ותוכלו להגן על עצמכם בבוא היום שיפרוץ המשבר. צ’רצ’יל כבר אמר ש”ככל שנרחיק להביט לעבר העבר, כך נרחיק לראות את פני העתיד…” וגם אתם יכולים להיערך לקראת המשבר הקרב ולהפוך אותו להזדמנות פז עבורכם.

כיצד נפוץ ה”כסף” בעולם

כבר 5,000 שנה משתמשים בעולם בחתיכות זהב וכסף כאמצעי חליפין במסחר על פי משקל, אבל רק ב-630 לפני הספירה הנפיקו מחתיכות הכסף והזהב מטבעות והגדירו אותם בתור “כסף” עם ערך נקוב. הדבר קרה ב”לידיה” – ממלכה ששכנה במערב אסיה הקטנה סמוך לעיר איזמיר בטורקיה של ימינו. (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94)

המטבעות שהנפיקו בלידיה נחשבו לראשונה כ”כסף” מאחר שהיו להם התכונות של “כסף” כפי שהוגדרו במאמר הראשון בסדרה זו. להלן תזכורת לתכונות האלה:

1) המטבעות היו אמצעי חליפין (Medium of account).

2) היו להם יחידת מידה (A unite of account) זהות בגודלן.

3) הם היו ניידים (Portable) בניגוד לבית, שאינו נייד, לכן אי אפשר לאפיין אותו בתור כסף.

4) המטבעות האלה היו עמידים (Durable).

5) אפשר היה לחלק אותם (Divisible) ולתת עודף מהם.

6) הם היו שווי ערך (Fungible) – ערכה של כל יחידה מהם היה שווה בכל מקום ובכל מצב (ה-$ שנמצא בכיס שלי = ל-$ בכיס אחר בכל מקום אחר בעולם).

7) המטבעות הללו שמרו על ערכם לאורך זמן בלתי מוגבל (Store of value). יש לציין כי במשך אלפי השנים האחרונות רק זהב וכסף שמרו על ערכם.

למעשה בלידיה נוצר מטבע אחיד שאפשר היה לסחור בו וערכו היה זהה בכל מקום, שכן היה לו ערך נקוב. כך נוצרה לראשונה בתולדות האנושות אפשרות לנקוב מחירים על מוצרים . מאז כל מי שרצה למכור טובין ושירותים יכול היה לתמחר אותם בהתאם לכמות הכסף שרצה לקבל תמורתם.

החידוש הזה התקבל בזרועות פתוחות באתונה – שהייתה מעצמה רבת כוח, ערש התרבות, המקום הראשון בעולם שהנהיגו בו משטר דמוקרטי ומרכז הסחר הגלובלי. מאתונה התפשט ה”כסף” לשווקים החופשיים ברחבי העולם.

עלייתה של האימפריה האתונאית והסיבות לקריסתה

במהלך המאה החמישית לפנה”ס, במקביל לתהליך הדמוקרטיזציה, התחזק מעמדה המדיני של אתונה והיא הפכה לעיר-מדינה רבת השפעה ביוון ובאזור הקרוב לה. בתקופה זו התרחשו שתי מלחמות של הפרסים נגד ערי יוון. שתיהן הסתיימו בניצחונם של היוונים בהובלת אתונה וספרטה. כך נמנעה התפשטותה של האימפריה הפרסית מערבה. הניצחון שנחלו היוונים במלחמה הראשונה נגד הפרסים הוכיח את עליונות הארגון הצבאי של היוונים. הם (היוונים) נחלו ניצחון אף על פי שמספר הלוחמים הפרסים עלה על מספרם של אלה היוונים ולמרות הישגיהם של הפרסים במהלך המלחמה – למשל שריפת העיר אתונה. במלחמה השנייה של הפרסים נגד היוונים, הוכיחו לוחמי אתונה את כוחם בים וגם שם נחלו ניצחון. מאותו זמן ואלך התחזקו מעמדו וכוחו של הצי האתונאי בעתות מלחמה וגם בעתות שלום.

התעצמותה העיקרית של אתונה חלה בתקופת הנהגתו של המצביא פריקלס. במשך שני עשורים בני העם בחרו בו שוב ושוב לתפקידי פיקוד; המדיניות שהנהיג בשלטונו תאמה את השקפת עולמו. ואכן, בתקופת הנהגתו צמחה העיר והפכה למרכז תרבותי וארכיטקטוני של ממש. עד היום השרידים ממבני הפאר שנבנו בתקופתו מושכים תיירים מכל העולם ומעוררים התפעלות רבה.

בעקבות הנזכר לעיל נשאלת השאלה איך מעצמה כזו, שהייתה אימפריה אדירה, איבדה את כוחה והתמוטטה? מה הסיבות לכך?

התשובה היא שבהתמוטטות של אתונה מתגלם דפוס שחוזר על עצמו משחר ההיסטוריה ועד ימינו – חמדנות יתר והרבה מאוד מלחמות.

תושבי אתונה ותושבי ספרטה נלחמו בהפסקות לסירוגין עד סוף המאה החמישית לפני הספירה, מה שמכונה המלחמה הפלופונסית.

בעקבות המלחמה הזו החלו הבעיות הכלכליות של אתונה מכמה סיבות: האתונאים איבדו את השליטה על מכרות הזהב והכסף שלהם וכמעט כל כספי המדינה שולמו לארצות אחרות שנלחמו בהן חיילי אתונה כדי לממן את המלחמות ולשלם לתושבי המקום שסיפקו לחיילי אתונה מזון ושירותים אחרים. בשל המצב הזה התרחשה באתונה דפלציה (מחסור בכסף), עד שכמעט לא נשאר בה כסף.

לאור הנזכר לעיל נשאלת השאלה איך אפשר היה להמשיך לממן את המלחמה, אם לא נשאר כסף באתונה?

התשובה היא שבאתונה החל פיחות – ערכו של המטבע פחת באמצעות תהליך של הוספת נחושת למטבעות הזהב. כך יצרו באתונה עוד מטבעות כדי לממן את המלחמה.

להלן יוסבר כיצד עשו זאת באתונה:

כאשר התקבלו באתונה 1,000 מטבעות זהב ממסים ששילמו התושבים, התיכו את המטבעות האלה ולתערובת שהתקבלה מהם והוסיפו כמות זהה של נחושת. מהתערובת החדשה שנתקבלה הנפיקו 2,000 מטבעות.

במילים אחרות, התהליך הנזכר לעיל הוא “גירעון תקציבי”. אם הכנסות המדינה ממסים עומדות על 1,000 מטבעות והוצאות הממשלה על המלחמה עומדות על 2,000 מטבעות נוצר “גירעון תקציבי”.

אף על פי שבמשך שנות המלחמה הנזכרת לעיל היו תקופות הפוגה, המשיכו האתונאים להשקיע בעבודות ציבוריות שעלו ממון רב. אי לכך קופת המדינה הלכה והתרוקנה והגירעון התקציבי הלך וגבר.

יש לציין שכאשר נוצרו המטבעות החדשים שהכילו 50% זהב ו-50% נחושת, תחילה לא ניכר בשווקים ההבדל בין המטבעות הללו לבין המטבעות הישנים, שהכילו 100% זהב. המטבעות החדשים נסחרו לפי הערך שהיה נקוב עליהם. אולם לאחר תקופה קצרה, כאשר המוני העם החלו להבין שיש הבדל משמעותי בין המטבעות החדשים ובין המטבעות הישנים – והבינו שערך המטבעות הישנים (שהיו 100% זהב) עולה בהרבה על ערך המטבעות החדשים (שהיו 50% זהב ו-50% נחושת) – הם התחילו לסחור רק במטבעות החדשים (שהיו 50% זהב) ולשמור אצלם את המטבעות הישנים (שהיו 100% זהב). בעקבות המצב הזה יצאו המטבעות הישנים מהמחזור וכבר לא היו זמינים בשווקים. מי שרצה לרכוש אותם נדרש לשלם כמה מטבעות חדשים עבור מטבע ישן אחד (שהכיל 100% זהב). כך למעשה נוצרו שני תקדימים. הראשון הוא מחיר למטבע זהב – עד לימים ההם ערכם של כל הסחורות והשירותים הוערך בהתאם למשקלם בזהב ובכסף ולא בהתאם למחיר הזהב. השני הוא יישום של חוק גרשאם (יוסבר בהרחבה להלן) עוד לפני שהאנושות ידעה להגדיר אותו כחוק כלכלי.

חוק גרשאם (מתוך ויקיפדיה)

חוק גרשאם בניסוחו הנפוץ קובע: “כסף רע דוחק כסף טוב” הנוסח המלא של הכלל קובע “כסף רע דוחק כסף טוב בתנאי חוקי המטבע” כלל זה נוסח על ידי הכלכלן האנגלי תומאס גרשאם (1519-1579) כאשר ביקש להסביר למלכה אליזבת הראשונה את העלמות מטבעות השילינג הישנים, לאחר שאביה, המלך הנרי השמיני, ביקש להגדיל את הכנסות המדינה בכך שטבע מטבעות שילינג חדשים בהם הוחלפה מתכת הכסף, במתכות זולות יותר.

משמעות הכלל היא: כאשר קיימים במחזור הילך חוקי של שני סוגי מטבע בעלי ערך נקוב שווה על פי חוקי המדינה, אך ערכם הריאלי שונה, בסופו של דבר, המטבע ה”רע” (בעל הערך הריאלי הנמוך יותר) ידחק מן המחזור את המטבע ה”טוב” (בעל הערך הריאלי הגבוה יותר). לדוגמה, מטבע עשוי כסף ידחק מן המחזור מטבע בעל ערך נקוב זהה העשוי זהב. זאת מכיוון שהערך הריאלי של המטבע העשוי זהב גבוה יותר מהערך הנקוב של מטבע העשוי ממתכת זולה יותר. במצב זה הציבור יעדיף להשתמש לתשלומיו ומחייתו היומיומית במטבע ה”רע” ולאגור ולצבור את המטבע ה”טוב” שערכו גבוה יותר ועשוי עוד לעלות. באופן זה יצאו מן המחזור מטבעות זהב ידועים כגון הקרוגראנד, והם נסחרים על פי ערך המתכת שבמטבע ולא על פי ערכם הנקוב..

חוק גרשאם בא לידי ביטוי לעתים תכופות עד ראשית המאה ה-20, אז לרוב הארצות היו מטבעות בעלי ערכים נקובים שווים אך עשויים מחומרים שונים: זהב, כסף או שטרות נייר. חוק זה מראה שאין אפשרות לקיים לאורך זמן שני סוגי מטבע “רע” ו”טוב” כי בסופו של דבר ישאר במחזור רק מטבע אחד. לפי חוק זה, ערך נמוך של מטבע מזרז את קצב המחזור כי הציבור ממהר להוציא את הכסף בעל הערך הירוד. לעתים חוק גרשאם בא לידי ביטוי אף במטבעות בעלי ערך נקוב נמוך ביותר, עם עליית ערך המתכת ממנה עשוי המטבע. כך לדוגמה, עד לסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היו במחזור בארצות הברית ובקנדה מטבעות עשויים כסף; אלה יצאו מן המחזור, ונאגרו בידי הציבור, עם הטבעת מטבעות בעלי ערך נקוב זהה העשויים ממתכת זולה יותר.

מאידך, יש מקרים שבהם חוק זה אינו תקף. בתקופה של אינפלציה דוהרת וקשה (היפר-אינפלציה( ערכו של מטבע “רע” יורד כל כך, עד שהסוחרים מסרבים לקבלו ואז דווקא הוא שנדחק מן המחזור. לדוגמה, בגרמניה של שנות ה-20 של המאה ה-20 ערכו של המארק ירד כל כך עד שיצא מהמחזור ומקומו נתפס על ידי המטבע החדש ובעל ערך ריאלי גדול יותר – ה”רנטן-מארק”.

(https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%90%D7%9D)

חוק גארשם בארצות הברית בשנות ה-60

הכלכלן הבריטי תומאס גרשאם ניסח את הכלל “כסף רע דוחק כסף טוב בתנאים של חוקי המטבע” , וכלל זה ובא לידי ביטוי בארצות הברית בשנות ה-60 של המאה ה-20. היה זה כאשר לינדון ג’ונסון, נשיא ארצות הברית בימים ההם, הורה לבטל את השימוש במטבעות העשויים כסף אמיתי ולהשתמש במקומם במטבעות מנחושת. למעשה החל מאותו רגע הפסיקו להשתמש בארצות הברית בכסף אמיתי והחלו להשתמש במטבעות פיאט (הסבר על מטבעות פיאט נמצא במאמר הראשון של סדרה זו). באותו הזמן (והמצב הזה נכון גם לימים אלה) מעט מאוד אנשים הבינו את המשמעות של המהלך הזה ואת ההשלכות שלו על המערכת המוניטארית בעולם.

במשך תקופה קצרה מאוד גם מטבעות מכסף וגם מטבעות מנחושת היו בשימוש פעיל בשווקים, אבל תוך זמן קצר מאוד המטבעות הישנים שהיו עשויים מכסף נדחקו מהשווקים, מאחר שאנשים העדיפו לשמור אותם לעצמם ולא להשתמש בהם.

מי שמבין את ההיסטוריה המוניטארית ישכיל להבין מדוע הממשלות ממשיכות לצבוע את המטבעות של ימינו בצבעים זהב וכסף, אף על פי שהמטבעות האלה לא עשויים מזהב או מכסף. ייתכן שהסיבה לכך היא ש ההיסטוריה טבועה בנו חזק עד כדי כך שחשוב לנו להרגיש שיש ערך למטבעות שנמצאים בארנק שלנו, וייתכן שהבנקים המרכזיים פנו ל”תת מודע” שלנו וחיפשו למטבעות שהם מנפיקים צבעים שמזכירים לנו את הכסף המקורי – זהב וכסף. כך אנו משלים את עצמנו שאם אין לנו כסף אמיתי בכיס לפחות נרגיש כאילו יש לנו.

נפילתה של האימפריה האתונאית – המשך

כפי שהסברנו קודם לכן הסיבה העיקרית לנפילתה של האימפריה האתונאית הייתה הוצאות כבדות על מלחמות ועבודות ציבוריות רבות היקף. כדי לממן את ההוצאות האלה החלו האתונאים להפחית את ערכו של המטבע שלהם באמצעות הוספת נחושת לזהב. לאחר שהמטבע הופחת ב-100% האזרחים הפסיקו להאמין ב”כסף” של אתונה. כפועל יוצא מכך נוצרה באתונה אינפלציה ובמהירות היא הפכה ל”היפר אינפלציה” (כזכור: אינפלציה פירושה הצפת השוק במזומנים, ובעקבותיה השוק מאבד אמון בכוח הקנייה של ה”מזומן” המקומי. האינפלציה באה לידי ביטוי בעליית מחירים של השירותים והטובין). למעשה זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות האנושות שהתרחשה אינפלציה…

בשל המצב הנזכר לעיל לא יכלו האתונאים להמשיך ולהילחם נגד הספרטנים. לכן הם נאלצו להיכנע ובעצם לרדת מעל בימת ההיסטוריה כאימפריה.

מעניין לגלות שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב, אבל אנחנו פשוט לא לומדים מהטעויות שהתרחשו בעבר… גם היום מתנהלים לפי הדפוסים שגרמו לאתונאים לאבד את תרבותם ואת גדולתם הכלכלית ובסופו של דבר לרדת מעל בימת ההיסטוריה. יש לנו גירעונות תקציביים ענקיים, אנו מוציאים הרבה מאוד כסף על עבודות ציבוריות ומלחמות, וכדי לממן את הגירעונות התקציביים אנו מפחיתים באופן עקבי את המזומנים שלנו באמצעות הדפסת כסף.

משחר ההיסטוריה ועד ימינו מתרחש תהליך שחוזר על עצמו: השקעה של הציבור בכסף איכותי ומעבר להשקעה במזומן כמותי וחוזר חלילה, כפי שמטולטלת נעה מצד לצד.

להלן יוסברו שבעת השלבים המאפיינים את תהליך הקריסה הכלכלית של אימפריות בעולם.

תהליך הקריסה הכלכלית של אימפריות – שבעת השלבים

להלן תיאור השלבים:

שלב 1 – המדינה מייצרת כסף אמיתי ואיכותי, דהיינו מטבעות מזהב ומכסף או שטרות שמגובים בזהב ובכסף.

שלב 2 – ככל שהמדינה הולכת ומתבססת מבחינה כלכלית, ההתחייבויות הכספיות שלה הולכות וגדלות, שכן ככל שהיא מתרחבת ההוצאות שלה – כגון בנייה של מבני ציבור ועבודות ציבוריות אחרות – הולכות וגדלות.

שלב 3 – ככל שהכוח הכלכלי של המדינה גדל, כך השפעתה על הפוליטיקה בעולם הולכת וגוברת וכן היא מגדילה ומחזקת במידה ניכרת את הצבא שלה.

שלב 4 – המדינה שהפכה לאימפריה מתחזקת ומממנת צבא גדול וחזק שהחיילים בו נלחמים למענה ומוציאה כסף רב על מלחמות וקרבות.

שלב 5 – כדי לממן את הוצאות המלחמה הממשלה יוצרת פיחות בערכו של הכסף המקומי באמצעות החלפת הכסף האיכותי (הזהב והכסף) למזומן שניתן להדפיס אותו בלי סוף. כך למעשה הממשלה גונבת כסף מאזרחיה.

שלב 6 – הירידה בכוח הקנייה של ה”מזומן” מורגשת בשווקים, מחירי הטובין והשירותים עולים והציבור מגלה חוסר אמון במזומן.

שלב 7 – אזרחי המדינה נוהרים בהמוניהם לרכוש זהב וכסף ושאר נכסים אמיתיים. המזומן המקומי קורס ואילו מחירי הזהב והכסף מרקיעים שחקים –המחיר שלהם מותאם ליחס שבין המזומן הכמותי שמציף את השווקים לבין הכסף האיכותי (כלומר זהב וכסף) שנמצא בפועל בשווקים, וכוח הקנייה שלהם הולך וגדל.

מי שהשכיל להבין ששבעת השלבים הנזכרים לעיל חוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה, נערך בהתאם לכך ורכש לעצמו זהב וכסף להשקעה, יתעשר משמעותית.        

להלן יוסבר למה כדאי להשקיע בזהב

השקעה בזהב

נשאלת השאלה למה להשקיע בזהב וכדי לענות עליה צריך לדעתי להכיר את ההיסטוריה המוניטארית של העולם.

ככל שתכירו אותה תבינו טוב יותר כיצד הגענו למצב שאנו נמצאים בו כיום, ותוכלו לזהות בצורה ברורה יותר את המהלכים ההיסטוריים שמתרחשים בימינו.

אמנם הציבור חושב שטוב להשקיע בדולר האמריקאי כפי שטוב להשקיע בזהב, אולם ערכו של הדולר אינו צמוד לערכו של הזהב מאז 1971.

להלן סיכום של ההיסטוריה המוניטארית בעולם ב-140 שנים האחרונות: (תזכרו את שבעת השלבים שאפיינו את נפילת האימפריה האתונאית ותנסו למצוא בהם קווים משיקים לימינו…)

להלן סיקור של המערכת המוניטארית בעולם מ-1873 עד היום.

תולדות המערכת המוניטארית מ-1873 עד היום

שנת 1873

הארצות המרכזיות בעולם (למשל גרמניה וארצות הברית) אימצו את תקן הזהב – מדיניות מוניטארית שלפיה ההילך החוקי התקני (המטבעות ושטרי כסף המונפקים מטעם מדינה או מוכָּרִים בה על פי החוק, ומותר להשתמש בהם לכל תשלום) הוא כמות מסוימת של זהב שקובעים עליה מראש ולאחר מכן אי אפשר לשנות אותה. בהתאם לכמות זו כל הנפקה של כסף צמודה, בצורה זו או אחרת, להיצע הזהב.

להלן דוגמה לכך:

ערכם של שטרות שהיה מוטבע עליהם הילך חוקי של 20$ עמד על 20$ בזהב, והזהב נשמר בכספות הבנק. היחס בין ההילך החוקי שהנפיק הבנק לבין הזהב שגיבה אותו היה שווה. מבחינה תאורטית כל אחד היה יכול להיכנס לבנק, לתת לבנקאי שטר של 20$ ולקבל תמורתו כסף של ממש, כלומר זהב ו/או כסף. השטר של 20$ היה רק צ’יק שייצג כמה כסף יש לאדם הזה בחשבון הבנק. לכלל הציבור היה ברור שהכסף הוא האמצעי בעל הערך האמיתי והמזומנים שהסתובבו בשווקים היו רק פתקים, בחזקת אישורים, שייצגו את הכסף שהופקד בבנק.

הזהב והכסף שנשמרו בכספות הבנק שימשו גיבוי לשטרות שהשתמשו בהם בשווקים. אבל במצב זה נוצר הפתח שאפשר לממשלות ולבנקים להונות את הציבור שהשטרות שמצויים בידיו אינם זקוקים לגיבוי של זהב, ושהממשלות יכולות להדפיס כמות בלתי מוגבלת של שטרות שהם מזומנים, אף על פי שבכספות הבנק אין מספיק זהב לגיבוי המזומנים שהיא הדפיסה.

שנת 1914 – מלחמת העולם הראשונה

בראשית מלחמת העולם הראשונה מנעו משרדי האוצר בכל המדינות מכלל הציבור למשוך את הזהב שלהם שהיה שמור בבנקים. מאז כבר לא התאפשר לכל אחד לתת לבנקאי שטר של ההילך חוקי ולקבל תמורתו זהב.

בתקופה זו של מלחמת העולם, הדפיסו הממשלות כמויות רבות של מזומנים כדי לממן את המלחמה.

1918–1939 – בין שתי מלחמות עולם

בתקופה שבין מלחמות העולם תקן הזהב עדיין פעל במערכת המוניטארית אבל בצורה חלקית בלבד. בארצות הברית הפד יכול היה להנפיק מזומנים המגובים בזהב ביחס של 40% בלבד, דהינו כל שטר של 50$ היה מגובה בזהב בשווי של 20$ בלבד. זה היה יחס תאורטי שהבנק היה חייב לשמור עליו, וכאמור בתקופה זו האזרחים לא יכלו לקבל את הזהב שלהם.

שנת 1944

בשתי מלחמות העולם – הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה – נטל צבא ארצות הברית חלק פעיל רק לקראת סופן. כמו כן, יש לציין כי במשך המלחמות הללו כלכלת אירופה הייתה במצב חירום. כל משאביה הושקעו במלחמה וכל המפעלים האזרחיים ייצרו כלי נשק לצורך המלחמה. בשל כך היא נאלצה לייבא מארצות הברית את כל צרכיה הבסיסים. התמורה שקיבלה על כך ארצות הברית מאירופה שולמה בזהב.

לאור הנזכר לעיל עולה שלמעשה המלחמות הטיבו עם ארצות הברית מבחינה כלכלית, ומכאן נובעת התפיסה השגויה שמלחמה היא מצב שטוב למדינה מבחינה כלכלית. אבל חשוב להדגיש שמצב של מלחמה מטיב עם המדינה רק כאשר היא לא מעורבת בלחימה אלא מספקת ציוד למדינה שלוחמת.

להלן נתונים הממחישים עד כמה ההכנסות הלאומיות של ארצות הברית הלכו וגדלו בזמן המלחמות:

שנההכנסה שנתית ב-$
193346 טריליון
193971 טריליון
1943142 טריליון

בסוף מלחמת העולם השנייה 2/3 מעתודות הזהב בעולם היו בידי ארצות הברית. למעשה לאירופה לא נשאר כלל זהב בתקופה ההיא.

שנת 1944 – הסכם ברטון וודס ומערכת מוניטארית חדשה

הסכם ברטון-וודס (Bretton-Woods) נחתם במהלך ועידת פסגה כלכלית בין-לאומית שנערכה ביולי 1944 בעיירה ברטון-וודס בניו-המפשייר שבארצות הברית ומכאן שמו. ועידה זו נועדה להניח את היסודות לשיטה הפיננסית בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה. השתתפו בה 44 מדינות. בין המדינות האלה אפשר לציין את ארצות הברית, בריטניה, סיןברזיל ומקסיקו.

הנחת היסוד של ההסכם הייתה ששיתוף פעולה כלכלי בין-לאומי יגביר את היציבות של הסדר העולמי, וההסכם נועד למנוע משברים כלכליים נוספים דוגמת המשבר הכלכלי שפרץ בשנות ה-30 של המאה ה-20.

בהסכם נקבע כי ערכם של מטבעות בין-לאומיים יוצמד לערכו של הדולר האמריקאי. כמו כן נקבע בהסכם זה היחס בין ערכו של הדולר ובין אונקיית זהב: 35$ לאונקיית זהב. היות ששאר המטבעות הוצמדו לדולר, המדיניות המוניטארית של תקן הזהב נכפתה בעקיפין על המדינות שחתמו על הסכם ברטון וודס.

אולם בהסכם ברטון וודס לא נקבע נושא חשוב ביותר – לא נקבע בו היחס בין כמות השטרות ה-$ שמדפיסים לבין כמות הזהב שתשמש גיבוי לכמות השטרות הללו.

הסכם ברטון וודס היטיב עם ארצות הברית שכן בעקבותיו היא הוכתרה כמעצמה כלכלית, וכן הדולר נהפך לציר המרכזי שכל מטבעות הפיאט הוצמדו לערכו.

נוסף על הנזכר לעיל, לאחר הסכם ברטון וודס חל שגשוג בסחר העולמי ושערי המטבעות בו היו קבועים, שכן ערכם כל המטבעות הוצמד לערכו של הדולר, וערכו של הדולר התבסס על ערכו של הזהב. לא היו הפרשי שער כי ערכו של הזהב יציב והפרשי שער נוצרים רק כאשר המזומן אינו מגובה באמצעי בעל ערך אמיתי, כגון זהב.

שנות ה-60 של המאה ה-20

בשנים אלו חל שגשוג כלכלי בארצות הברית, ובעקבותיו הושקעו סכומי עתק בעבודות ציבוריות רבות היקף, במלחמות כמו מלחמת וייטנאם ומלחמת קוריאה ובכל מיני הטבות שהעניק הנשיא ג’ונסון. בשל כך נכנסה ארצות הברית לגירעון כלכלי וכדי להיחלץ ממנו היא כמובן הדפיסה עוד ועוד מזומנים!

שארל דה גול, נשיא צרפת בימים ההם, השכיל להבין כי לא ייתכן שלארצות הברית יש מספיק זהב לגיבוי כל הדולרים שהדפיסה. לפיכך ביקשה ממשלת צרפת מארצות הברית לקבל זהב בתמורה לשטרות הדולר שהיו ברשותה של צרפת, וארצות הברית נענתה בחיוב לבקשה זו.

מדינות אחרות היו ערות לבקשתה של ממשלת צרפת, כנזכר לעיל, וגם הן תבעו מארצות הברית לקבל זהב בתמורה לדולרים שהיו ברשותן. אולם לארצות הברית לא היו עתודות זהב לספק לכל המדינות הללו משום שהיא הונתה את הציבור והדפיסה מזומנים בכמות שהייתה פי 12 מעתודות הזהב שהיו ברשותה.

שנת 1971 עד היום – תקופת הפיאט

בין השנים 1959–1971 איבדה ארצות הברית 50% מעתודות הזהב שעמדו לרשותה ובשל כך חלה תפנית במערכת המוניטארית בעולם.

למעשה ב-1971 המדינות השונות שתבעו מארצות הברית לקבל זהב בתמורה לדולרים שהיו ברשותן איבדו את האמון בערכו של הדולר והמחישו את מה שמכונה באנגלית “הריצה לבנק”  ((Bank run. זו הייתה “הריצה לבנק” הגדולה ביותר שקרתה אי פעם בהיסטוריה. לריצ’רד ניקסון, נשיא ארצות הברית דאז, לא הייתה ברירה אלא לבטל את המדיניות המוניטארית של תקן הזהב כבסיס לדולר. כך למעשה בוטל עיקרון מרכזי מהסכם ברטון-וודס, ומאז ועד היום כל המערכת המוניטארית בעולם בנויה על “מטבעות פיאט”.

לא מובן איך הסכימו ברחבי העולם למערכת מוניטארית שכזאת, אבל זה המצב. (ייתכן שלמדינות ברחבי העולם לא הייתה ברירה אלא לקבל את המצב, מפני שהדולר היה הציר המרכזי שהניע את כלכלות העולם…)

להזכירכם, לאורך ההיסטוריה היו אלפי סוגים של “מטבעות פיאט”, אולם אף אחד מהם לא שרד לאורך זמן. זהו מידע מדויק ב-100%.

כך החל מ-1971 נוצרה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה כל המטבעות בעולם הם מטבעות פיאט, והם לא מגובים בשום אמצעי בעל ערך.

דפוסים שחוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה  

ראינו שבממוצע כל 35–39 שנים מתחלפת המערכת המוניטארית בעולם. המערכת המוניטארית הנהוגה כיום שולטת מ-1971, כלומר 45 שנה. אי לכך נשאלת השאלה מה תהיה המערכת הבאה שתחליף אותה?

בתקופה שלנו נחווה כנראה קריסה של המערכת המוניטארית הנוכחית ומעבר למערכת מוניטארית חדשה. גם כיום הממשלות מדפיסות מזומנים בקצב מטורף בתקווה להיחלץ ממשברים כלכליים, אבל מסקירה היסטורית של המערכת המוניטארית בעולם עולה כי הדפסת כמות רבה של מזומן תגרום לציבור לאבד אמון במטבעות הפיאט, וכאשר אנשים מאבדים אמון במטבעות פיאט הם חוזרים שוב ושוב להשקיע בזהב ובכסף.

בעולם של ימינו ה”המטבעות צפים” – כלומר אין הילך חוקי שמגובה בזהב ולכן יש הפרשי שערים ביניהם. ערכם משתנה כאשר משווים ביניהם, אבל כל המטבעות מאבדים מערכם ביחס לזהב. גם כוח הקנייה של הדולר והיורו הולך ופוחת יותר מכוח הקנייה של זהב.

לא נראה לי שאפשר למנוע את המשבר שעומד לפרוץ , וגם אין דרך לתקן את העיוות המוניטארי שקיים כיום. הדבר היחיד שהאדם הממוצע יכול לעשות זה לבחור האם הוא רוצה להגן על עצמו או שהוא ייתן לעושר שהוא צבר להיעלם.

אנחנו רוצים שלא רק המשקיעים הגדולים ירוויחו מהמשבר הכלכלי העתיד לבוא אלא שגם בני המעמד הבינוני והנמוך ירוויחו ממנו, שכן בסופו של דבר הם אלה שעובדים קשה כדי להרוויח את כספם והם הכוח המניע את הכלכלה.

אמנם בעולם המודרני של הוואטס-אפ ושאר המדיות החברתיות הכול קורה במהירות עד כדי כך שנדמה לנו ששתי דקות הן המון זמן… אבל כבני אנוש ניחנו ביכולת אנליטית לחשוב לא רק על חיי הרגע. יש לנו היכולת להתבונן במציאות תוך כדי מחשבה על ההיסטוריה כדי לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם שוב ושוב… כמו כן, יש לנו הכוחות הנפשיים והפיזיים לזהות סכנות מידיות ולהתמודד עמן. מי שיצליח לראות את המציאות שחורגת מחיי הרגע, יבחין במגמות שעלולות לפגוע בו. עם זאת תהיה לו היכולת למצוא דרכים להפיק מהמגמות האלה תועלת אישית.

סיכום:

שבעת השלבים לנפילת אימפריות

שלב 1 – המדינה מייצרת כסף אמיתי ואיכותי, דהיינו מטבעות מזהב ומכסף או שטרות שמגובים בזהב ובכסף.

שלב 2 – ככל שהמדינה הולכת ומתבססת מבחינה כלכלית ההתחייבויות הכספיות שלה הולכות וגדלות, שכן ככל שהיא מתרחבת ההוצאות שלה – כגון בניה של מבני ציבור ועבודות ציבוריות אחרות – הולכות וגדלות.

שלב 3 – ככל שהכוח הכלכלי של המדינה גדל, כך השפעתה על הפוליטיקה בעולם הולכת וגוברת וכן היא מגדילה ומחזקת במידה ניכרת את הצבא שלה.

שלב 4 – המדינה שהפכה לאימפריה מתחזקת ומממנת צבא גדול וחזק שהחיילים בו נלחמים למענה ומוציאה כסף רב על מלחמות וקרבות.

שלב 5 – כדי לממן את הוצאות המלחמה הממשלה יוצרת פיחות בערכו של הכסף המקומי באמצעות החלפת הכסף האיכותי (הזהב והכסף) למזומן שניתן להדפיס אותו בלי סוף. כך למעשה הממשלה גונבת כסף מאזרחיה.

שלב 6 – הירידה בכוח הקנייה של ה”מזומן” מורגשת בשווקים, מחירי הטובין והשירותים עולים והציבור מגלה חוסר אמון במזומן.

שלב 7 – אזרחי המדינה נוהרים בהמוניהם לרכוש זהב וכסף ושאר נכסים אמיתיים. המזומן המקומי קורס ואילו מחירי הזהב והכסף מרקיעים שחקים –המחיר שלהם מותאם ליחס שבין המזומן הכמותי שמציף את השווקים לבין הכסף האיכותי (כלומר זהב וכסף) שנמצא בפועל בשווקים, וכוח הקנייה שלהם הולך וגדל.

מי שהשכיל להבין ששבעת השלבים הנזכרים לעיל חוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה, נערך בהתאם לכך ורכש לעצמו זהב וכסף להשקעה, יתעשר משמעותית.        

המצב כיום

אנחנו נמצאים לקראת סוף השלב השישי הנזכר לעיל ובתחילתו של השלב השביעי. מחירי הנדל”ן, השירותים והטובין, המשקפים את יוקר המחיה, הולכים ועולים, ולמעשה הזהב התחיל לצבור ערך ריאלי ביחס למטבעות הפיאט שהודפסו ב-2001 כדי לצאת ממשבר הדוט.קום. ב-2002 מחירו של הזהב עמד על 250$ לאונקיה, ואילו ב-2016 מחירו של הזהב עומד על כ-1,350$ לאונקיה.

נשאלת השאלה האם הזהב עולה או שהדולר יורד?

התשובה היא שהדולר יורד כי כל הזמן מפחיתים את ערכו.

אחת הבעיות שלנו כיום היא חוסר הבנה בזהב הן בקרב כלל הציבור והן בקרב אנשי אקדמיה. הסיבה לכך היא שמ-1971, השנה שבה פג תוקפו של תקן הזהב בארצות הברית, לא לומדים עוד על זהב באוניברסיטאות בימינו וגם ה”מומחים” לכלכלה בני זמננו כלל לא למדו על זהב, מאחר שלדעתם הוא שייך להיסטוריה. אבל בגישה זו הם לא נותנים את הדעת על העובדה שלעתים קרובות ההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה, וזו לא תהיה הפעם הראשונה שכלכלה שמבוססת על מטבעות פיאט תקרוס בדיוק כפי שקרה לאתונה…

נושאים חשובים נוספים שהוזכרו במאמר

-למדנו שב-460 לפני הספירה, בתקופת יוון העתיקה, היוונים היו הראשונים בתולדות האנושות שהשתמשו בכסף.

– השגשוג הכלכלי של אתונה חל בזכות השוק החופשי והשימוש בכסף, שהיה ראשון מסוגו בעולם.

– הגורמים המכריעים לקריסת האימפריה האתונאית היו גירעונות תקציבים ופיחות המטבע.

– בתקופתנו רוב הכלכלנים חסרי ידע על אודות תפקיד הזהב במערכת המוניטארית.

– לפי חוק גרשאם כסף רע דוחק כסף טוב מהשווקים.

– לאחרונה המערכת המוניטארית מתחלפת כל 40 שנה.

– כיום אנו נמצאים בשלב השישי מתוך שבעת השלבים המציינים דפוסים היסטוריים שחוזרים על עצמם ומביאים בסופו של דבר לקריסות כלכליות.

מהי הכמות שאת/ה רוצה לקנות?

מלאו פרטים ונחזור אליכם

* הסכום הסופי יקבע לפי הצעת מחיר פרטנית שאנו נשלח ונעילת השער תהיה בעת התשלום בפועל.